פסק-דין בתיק דמ"ר 33123-02-11

1.         בפני תביעתה של התובעת לתשלום שכר עבודה, הוצאות דלק ופלאפון ופיצויי בגין פיטורים שלא כדין.

טענות הצדדים

2.         התובעת הינה קוסמטיקאית מוסמכת (ראו: תעודת קוסמטיקאית - סומן ת/4).

3.         הנתבעת העסיקה את התובעת החל מחודש אוגוסט 2010  ועד לחודש דצמבר 2010.

4.         לטענת התובעת, בהתאם להסכם העבודה עליו חתמה עם הנתבעת, הייתה זכאית התובעת לשכר בסך 5,000 ש"ח נטו לא כולל הוצאות דלק וטלפון. לטענתה, בחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2010 שילמה הנתבעת לתובעת את שכרה החודשי ללא התשלום בגין הוצאות הדלק והטלפון, כאשר הנתבעת טרם שילמה לה את שכר העבודה עבור החודשים נובמבר ודצמבר 2010 כלל, לרבות החזר הוצאות הדלק והפלאפון.

5.         עוד נטען ע"י התובעת, כי היא זכאית לפיצוי בסך 10,000 ש"ח בגין הפרת חוזה העבודה עמה המשולה, לטענתה, לפיטורין, כל זאת כאשר התובעת בחודש השני להריונה.

6.         לפיכך, עותרת התובעת לתשלום שכר העבודה בגין החודשים נובמבר ודצמבר 2010 בתוספת הוצאות הדלק והטלפון בגין כל חודשי עבודתה וכן לפיצוי בגין פיטורין שלא כדין וסה"כ 24,036 ש"ח.

7.         הנתבעת אינה מכחישה כי סוכם עם התובעת על העסקתה בשכר חודשי של 5,000 ש"ח בתוספת הוצאות פלאפון ודלק, אך מציינת כי סוכם עמה גם כי התובעת תעבוד 5 ימים בשבוע ולא פחות משש שעות ביום.

8.         בפועל, התובעת ניצלה את העובדה כי בעלת הנתבעת לא נמצאת בארץ והיא לא עבדה את מלוא הימים המוגדרים לה בחוזה העסקה. התובעת קיבלה, איפוא, תשלום בסך 15,000 ש"ח עבור חודשי העבודה אוגוסט - אוקטובר 2010 על בסיס ההנחה לפיה התובעת עבדה באופן מלא, אך כאשר התובעת שיגרה לנתבעת את הבקשה להחזר הוצאות דלק שם פירטה את הימים בהם עבדה ולאן נסעה, נדהמה מנהלת הנתבעת לגלות כי מס' הימים שבהם עבדה התובעת הינו אפסי בעוד שהיא זכתה לקבל את מלוא שכרה.

            בשים לב לחשיבות הדברים יפורטו טענות הנתבעת בהקשר זה במלואם:

            לטענת הנתבעת בחודש אוגוסט עבדה התובעת 13 ימים בלבד ומגיע לה סכום בסך 4,463 ש"ח (כולל דלק ופלאפון) כאשר בפועל שולם לה 5,000 ש"ח.

            לטענת הנתבעת בחודש ספטמבר עבדה התובעת 4 ימים בלבד + 6 ימי חג ומגיע לה תשלום עבור 10 ימים וסה"כ 2,800 ש"ח (כולל דלק ופלאפון) כאשר בפועל שולם לה 5,000 ש"ח.

            לטענת הנתבעת בחודש אוקטובר עבדה התובעת 8 ימים בלבד ומגיע לה סכום בסך 2,817 ש"ח (כולל דלק ופלאפון) כאשר בפועל שולם לה 5,000 ש"ח.

            לטענת הנתבעת בחודש נובמבר עבדה התובעת 3 ימים בלבד ומגיע לה סכום בסך 1,202 ש"ח (כולל דלק ופלאפון). בחודש זה לא שולם לתובעת דבר.

            לטענת הנתבעת בחודש דצמבר עבדה התובעת 3 ימים בלבד ומגיע לה סכום בסך 1,116 ש"ח (כולל דלק ופלאפון) בחודש זה לא שולם לתובעת דבר.

9.         הנה כי כן, טענת הנתבעת היא כי בפועל שולם לתובעת סכום בסך 15,000 ש"ח כאשר בפועל הייתה זכאית לסך של 13,398 ש"ח ולפיכך אין הנתבעת חייבת לתובעת דבר.

10.        להשלמת הפרטים מציינת הנתבעת, שהתובעת נטלה סחורה שלא כדין מהנתבעת בשווי המוערך ב- 50,000 ש"ח וכן גרמה לנזקים מול לקוחה של הנתבעת (חברת לאוקרס) אשר הקפיאה את החוזה מול הנתבעת ובכך גרמה לה לנזק כלכלי כבד. 

11.        באשר לטענת התובעת לגבי פיטוריה שלא כדין נטען, כי הפעם הראשונה שבו התובעת מציינת את דבר הריונה היה כחצי שנה לאחר עזיבתה וממילא, כאמור, הנתבעת לא פיטרה את התובעת אלא התובעת בחרה לעזוב את עבודתה מיוזמתה.

דיון והכרעה